על השראה ועל תטא הילינג
מתוך כנס הידע של התטא בו הרציתי בקיץ 2015
-מצורפים עיקרי ההרצאה בכתב ווידאו של ההרצאה, כולל דאונלודס ותרגיל חווייתי
השראה מתרחשת מתוך חיבור לאנרגית הבריאה.
כשאנחנו חווים את ההשראה האלוהית אנחנו חווים את האחדות עם הבריאה. נפרדים לזמן קצר מהנפרדות שלנו.
תטא הילינג התקבלה דרך השראה. תקשור. והיא מעבירה את ההשראה הזאת הלאה – דרך ההוראה של ויאנה, דרך המורים, המטפלים והתלמידים.
זו טיבה של השראה. אי אפשר לאחוז בה, להיאחז בה, השפע שבה מושפע על המקבל ועובר ממנו הלאה למקבל הבא.
האנרגיה אינה מתכלה, ויכולה לעבור מאדם אחד שחווה את ההשראה לעוד אחד, להוות השראה לכל אחד ולהמשיך להיות השראה לעוד ועוד.
הלימוד הראשון בקורס יסוד המלמד איך להתחבר לאנרגית הבריאה ישירות, מאפשר לכל אחד ואחד מאיתנו להיזכר בזכותו ויכולתו להנות במודע מההשראה האלוהית.
כמטפלים ומורים אנחנו מהווים השראה לאחרים להיות הם במלוא הדרם.
אנחנו מעצימים אחד את השני כשהאינטראקציה מבוססת על אהבה, כיבוד הבחירה חופשית, ראיית הפוטנציאל המיטבי של האדם דרך ההשראה האלוהית והעדר שיפוטיות.
זה קורה בסשנים שמעצימים אנשים ומעודדים אותם להתחבר לכוחות שלהם,
בקורסים בהם אנשים מקבלים אישור למי שהם, לכוחות שלהם, ליחודיות שלהם, למתנות שהם וזה יכול לקרות באינטראקציות היומיומיות שלנו, אם אנחנו מתנהלים מאותו המקום.
וכשמישהו מקבל השראה לאהוב את עצמו, להיות מי שהוא במלוא, הוא יכול להעביר את ההשראה הזאת הלאה ומעגל ההשראה, הקבלה והנתינה, הולך וגדל.
כשאנחנו מאפשרים לאחרים להיזכר בעוצמות שלהם במהלך הטיפול, כשאנחנו עוזרים להם לשחרר חסמים, כשאנחנו עוזרים להם להחזיר חלקים נשכחים/אסורים/נעולים בתוכם, הם מקבלים אישור להיות מי שהם.
כשאנחנו מהדהדים את האהבה לאן שאנחנו הולכים, כשאנחנו מהדהדים את המרחב של האפשרויות האינסופיות אנחנו משפיעים על התודעה הקולקטיבית ושותפים לבריאה במעשה ההשראה והבריאה של המציאות המוגשמת.
כשאנחנו מאפשרים לעצמנו להיות במקום הזה ועוזרים לאחרים להיות במקום הזה אנחנו מממשים את הבחירה הנשמתית שלנו לשנות את העולם ולהפוך אותו למקום טוב יותר.
כי ככל שיותר אנשים שרויים בטוב, ככה רב הטוב בעולם. אנחנו משמשים השראה לאחרים בטוב שלנו ומרבים את הטוב בעולם.
זה החלק בו ההשראה והתטא מתחברות ליום יום.
כמו שההשראה האלוהית מעצימה אותנו, כך להיות השראה מודעת לאחרים זה להעצים אותם, להזכיר להם את האור שהם.
ההדגמות הטיפוליות שהמורות שלי העבירו בקורס יסוד היו השראה טהורה למה אפשר לעשות ולשנות בקלילות עם אהבה ועומק.
הריפויים הספונטניים וגם אלו הכוללים תהליך מתמשך יותר שאנחנו עדים להם דרך עצמנו, דרך מטופלים וקולגות הם השראה לכך שמה שאפשרי הינו הרבה יותר ממה שאנחנו מאמינים או חושבים כאפשרי במציאות הזאת.
הניסים הם השראה גדולה לכך שהאפשרי הוא הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים או מדמיינים.
השיתוף של הידע וההתנסויות שצברנו בתחום הם השראה אחד לשני להמשיך, להעמיק להתנסות ולחוות מה עוד אפשרי, תוך פריצת גבולות התודעה הקולטיבית המסורתית.
גם נסיעות לחו"ל יכולות להוות השראה :) לנסוע מסביב לעולם לקורסים, לפגוש אנשים מתרבויות שונות, מדינות שונות ולגלות שכולם מדברים בשפה המשותפת של התטא, שפת הרוח והלב והחיבור לבריאה.
זה מפעים ומרגש ומרחיב ומעצים לחוות את ה״ביחדנס״ הזה שקורה כשמתאספים ממקומות שונים במרחב אחד. משהו הרבה יותר גדול קורה.
גם דוגמאות אישיות להתמודדות וחוסר הצלחה כביכול, יכולות להוות השראה.
במפגש הראשון שלי עם ויאנה באיטליה 2008, בקורס מורים לריינבו, שאלתי אותה למה התטא הילינג לא עובדת תמיד, בכל מצב. והיא מפתחת השיטה, מאסטרית ועדה לניסים רבים, ענתה לי בשיא הפשטות שהיא לא יודעת. שזה פשוט ככה. שהיא עדיין חוקרת ולומדת. ויאנה? לומדת? לא יודעת הכל? זאת שיש לה דיבור ישיר ובהיר עם הבורא? זו היתה תשובה כ"כ לא יומרנית. כ"כ אנושית וכ"כ אמיתית שאיפשרה לי להמשיך בדרך בלי שיפוטיות ובלי להרגיש לא בסדר. גם אם לא כל ההגשמות שלי יצאו לפועל, גם אם לא כל הריפויים שזימנתי התממשו.
מתוך הבנה שכולנו תלמידים וכולנו שותפים יחד להתפתחות של הכלי הזה ואין יותר טובים או פחות טובים. לכולם יש מה לתרום למאגר הידע הקוסמי ולכולנו יש את הצליל והתדר היחודי לנו שתורם לסימפוניה הקוסמית. ומתוך הבנה שיש תוכנית אלוהית נשגבת מהבנתי.
זה חיזק את ההבנה שהיתה קיימת בתוכי ועזר לי לשחרר את התלות בתוצאות כתנאי לעוצמת ומשמעות התטא ויצר עבורי מרחב ללימוד מתמשך. מרחב שמאפשר אי הגשמת דברים בלי להתאכזב, בלי לזרוק את התינוק עם המים, מאפשר לראות את התמונה הכוללת בלי לתת לפרטים קטנים, להפריע או לקלקל את ההליכה בדרך שאני אוהבת.
המרחב הזה היה אפשרי לי גם בזכות העובדה שלמדתי עם מורים שונים את קורס יסוד ומתקדמים וקיבלתי פרספקטיבות שונות. מצד אחד את קורס יסוד למדתי עם מורה שנתנה לי את ההשראה שהכל אפשרי עם התטא ונתנה את התחושה שאצלה הכל עובד תמיד. "אם זה לא קורה" היא אמרה לנו "חפשו עוד אמונה עוד חסם פנימי". שזה נכון ברבדים מסויימים אבל לא שלם בלי החלק השני.
את הקורס המתקדם למדתי עם מורה אחרת ששיתפה בניסים שחוותה כמו ריפוי ספונטני של פגיעת ראש וקומה, אבל גם העידה על האתגרים, על המקומות שזה לא עבד עבורה והיתה השראה וקרקוע מכיוון אחר - אם זה לא עבד לה, והיא ממשיכה ללמד ולטפל זה יוצר מרחב מאפשר עבורי כתלמידה.
גם המוטו של ויאנה שהדרך הכי טובה ללמוד היא ללמד, מאפשרת את המרחב הזה של התפתחות בלי צורך להוכיח שאנחנו כבר לגמרי שם באיזו שלמות אוטופית. אנחנו תלמידים. כל הזמן. וחלק מתהליך הלימוד שלנו יכול להיות הוראה של אחרים. מתוך הניסיון שלנו ותוך כדי גדילה שלנו בדרך. לא חייבים להגיע לקצה המסלול כדי להורות אותו. אפשר ללמד תוך כדי תנועה. המחוייבות שלנו היא לא להיות מושלמים אלא לעשות הכי טוב את מה שאנחנו עושים ולהמשיך להתפתח וללמוד תוך כדי.
הצלחה שלנו ושל אחרים, כפי שהיא נמדדת על פי פרמטרים שרירותיים, יכולה להוות השראה אבל אם נחליף את הריש באות ו' וניתן מקום להשוואה ותחרותיות וניקח על עצמנו לעמוד בפרמטרים השרירותיים הללו ההשראה נעלמת ובמקומה יכולה להיכנס הקטנה עצמית, תסכול, קנאה, חוסר פרגון ועוד חבר'ה חמודים כאלה.
זה מקום מצויין לעשות עם עצמנו או עם קולגה, עבודת אמונות ורגשות כדי לאפשר לאנרגיה של ההשוואה להיות השראה עבורנו ליצור את מה שאנחנו רוצים, במקום לסרס אותנו, לגרום לנו לדחות דברים ולהיתקע.
כמו כן, כשאנחנו פועלים מתוך אחדות והכרה ביחודיות של כל אחד, אנחנו יכולים לחוות הצלחה של מישהו אחר כהשראה עבורנו למה אפשרי. אנחנו יכולים לפרגן לטוב שהוא יצר או חווה.
ואנחנו גם יכולים לבחור להמשיך בעשייה היחודית שלנו מתוך האותנטיות הפנימית שלנו ולחוות אותה כהצלחה בלי קשר לפרמטרים השרירותיים, אלא מתוך כך שאנחנו יוצרים את המתנה היחודית שלנו, שאף אחד לא יכול ליצור אותה כמונו, ונותנים אותה לעולם תוך המשך הדהוד אנרגיית ההשראה הלאה.
הטבע יכול להיות מקור מופלא להשראה. האלוהות נוכחת בו במלואה, השקט קיים שם והשהייה בטבע יכולה להעצים את החיבור לכל שישנו ומכך להשראה האלוהית. הטבע ובע"ח הרבה פעמים משמשים כדרך להעברת מסרים, הכוונה והשראה
השתתפות בקורסים, תרגולים, מפגשים, מדיטציות, פוסט בפייסבוק, כתיבה אינטואיטיבית, ציור אינטואיטיבי, שיר ששמענו ברדיו, אינטראקציה עם העולם, עם בני האדם, משפחה, חברים, זרים, כל אלה יכולים להוות השראה אלוהית וסימני דרך.
כל דחף יצירתי שיש לנו הוא ביטוי לדחף היצירה האלוהי ומהווה חיבור לאלוהות ולהשראה האלוהית. לתת ליצירה מקום בחיינו מרחיב את החיבור והפתיחות שלנו להשראה האלוהית.
ההנחיה לאפשר לבורא ולבקש שילמד דרכנו את קורס התטא שאנחנו מעבירים זו הסכמה ותפילה להשראה אלוהית רציפה והסכמה להיות כלי להשראה הזאת.
וזה הופך את ההוראה להרבה יותר קלה וכך גם את החיים כשאנחנו מסכימים לאפשר להשראה לזרום דרכנו. כשאנחנו לומדים לקבל. משחררים את ההתנגדות ואת הפחד לקבל.
לסיכום, מה זה אומר לחיות חיים אלוהיים? מה זה אומר לחיות חיים של השראה? בעיני זה אומר להקשיב לקול העמוק ביותר שלנו, לקול הפנימי, הנשמתי כי זו הרוח בתוכנו. האלוהות כפי שהיא משתקפת דרכנו.
אנחנו כמו קריסטלים. האור עובר דרכנו ומשתקף החוצה ע"פ הפיאות היחודיות לנו. כל אחד מאיתנו הוא השתקפות של היבט מסויים של הבריאה. לחיות חיים אלוהיים או רוחניים לא אומר שכולנו חיים אותו הדבר או עושים אותו הדבר, אלא רק שאנחנו חיים במלוא האותנטיות והנוכחות את האמת הפנימית בצבע, בגוון ובסגנון היחודיים לנו מתוך כוונה טהורה.
התטא במיטבה עוזרת לנו לנקות את המסיכות שעטינו על עצמנו, את האמונות שאינן רלוונטיות למהות האמיתית שלנו. עוזרת לנו לאהוב את מה שיש בפנים ואת מי שאנחנו ובכך לשקף את האלוהות דרכנו בצורה הכי צלולה ויחודית שלנו.
כשאנחנו חיים ככה את היום יום, כשאנחנו עוזרים לאהובינו, ילדינו, אנשים בכלל להביא את האור והצבע האמיתיים שלנו ושלהם לידי ביטוי אנחנו שותפים לשינוי העולם הזה לטובה.
לא חייבים להיות מטפלים, או מורים או כל דבר. אפשר את זה לעשות בכל מקום ובכל זמן.
כשלא כ"כ הולך לנו להיות במרחב הזה, זה זמן טוב לאהוב את עצמנו עוד יותר ולהרפות משיפוטיות וביקורת. פשוט להתבונן, להכיר, לשים כוונה למשהו אחר ולשחרר. וכשאנחנו מצליחים להיות המרחב הזה אנחנו מהווים השראה לאחרים להיות המרחב הזה, אנחנו מעבירים את ההשראה האלוהית הלאה והחסד נוכח.
לחיות את חיי היומיום מתוך השראה אלוהית אומר להיות השראה לאחרים, מראה מעצימה עבורם.
ככל שנחיה את חיינו יותר ויותר ע"פ העקרונות של אהבה, כיבוד הבחירה החופשית ואי שיפוט כך זה יהיה יותר נוכח בחיינו.
הלוואי וההוויה הזאת תחליף יותר ויותר את ההרגלים שיש לנו לפעמים לבקר, לשפוט, להקטין ולהשוות.
מה אם נתחיל עם שעה ביום, כל יום, ואח"כ שעתיים ואח"כ כל היום.
? איזה עולם ניצור
