טרמינל ז'ה טם

הדיוטי פרי משפיע עליי בצורה מוזרה ביותר, פתאום נדמה לי שאני צריכה ויסקי משובח למרות שאפילו יין אני בקושי שותה. פתאום המסקרה החדשה שאיב סאן לורן הוציא נראית לי בדיוק הדבר שיעשה אותי מאושרת ואני כמעט בכלל לא מתאפרת. אני מסתכלת בקנאה בכל האנשים האלה שמגיעים מוכנים עם רשימת הקניות המסודרת, לא מתבלבלים לרגע מהשפע האינסופי ששם. נשים שיודעות בדיוק איזה בושם חדש הן רוצות ואיזה קרם לחות הן חייבות, ואני ? אני בכלל משתמשת בבושם שאמא שלי ביקשה שאקנה עבורה באחת מנסיעותיי

...ובסופו של דבר נתנה לי אותו. הבושם הזה מחזיק לי כבר 6 שנים לפחות

זמני במקום הזה הקרוי דיוטי פרי כל כך קצוב ובשל הבלבול האופף אותי אני צריכה כל כך הרבה זמן להחליט מה מכל הדברים שאני לא צריכה אני רוצה, כך שבסופו של דבר אני יוצאת עם הדבר הזה שאף פעם לא מאכזב

...שוקולד כמובן) ורצה לשער, בטוחה שאני האחרונה, רק כדי לגלות שהעלייה למטוס עדיין לא התחילה)

וכמו הדיוטי פרי ככה בכלל בחיים, יש לנו המון מדפים, המון מוצרים, רובם אנחנו כלל לא צריכים והשכנוע הסביבתי-חברתי-מסחרי, משכנע אותנו שאנחנו צריכים אותם, בנוסף לכך שעצם הידיעה שהם שם בשפע גדול

.גורמת לנו לרצות אותם ובדרך לפעמים להתבלבל ולשכוח מה באמת חשוב לנו

כדאי מאוד מדי פעם להכין לנו רשימה מה באמת חשוב לנו , מה אנחנו באמת רוצים ומאיזו רמה - האם זאת רמת האגו? האם אנו רוצים מרמת הנשמה? תהליך הכנת הרשימה מאפשר לנו להפריד בין הרצון של מישהו אחר לרצון האותנטי שלנו, לזהות את מקור הרצייה ותוך כדי כך לקבוע סדרי עדיפויות ולבחור בחירה מדוייקת

.עבורנו לאותו הרגע

?אז מה אתם מזמינים מהדיוטי פרי